נולד ביום י"ד בתמוז תשנ"ט (28.6.1999) ברמת ישי שבעמק יזרעאל. בנם הבכור של אלה ומיכאל, אח ללינור וניר.

שלו גדל והתחנך ברמת ישי, למד בבית הספר היסודי "ארזים", המשיך לחטיבת הביניים "היובל" ולתיכון "עמקים תבור" שבקיבוץ מזרע. כבר מגיל צעיר בלט באופיו החם והמיוחד. היה אהוב על מוריו וחבריו, ותמיד הקרין נועם ושלווה. למרות התמודדותו עם קשיי קשב וריכוז, לא ויתר על שאיפותיו והצליח לסיים את לימודיו עם בגרות טובה במגמות פיזיקה וכימיה.

שלו היה נער צנוע, ביישן ושקט, עיניו מאירות וחיוכו כובש. הוא שאף לעשות טוב, נהג בכבוד באחרים, ותמיד היה מוקף חברים טובים. בעל חוש הומור ייחודי ואהוב על כולם, קיבל את הכינוי "שלו-לב" מחבריו, בשל טוב ליבו ואהבתו לכל הסובבים אותו.

שלו הצטיין במשמעת עצמית גבוהה ושאפתנות בלתי מתפשרת. היה קובע מטרות ארוכות טווח ופועל בנחישות להגשימן. כך, למשל, תכנן תוכנית עבודה מפורטת שבסופה הציב לעצמו יעד להרוויח שלושה מיליון ש"ח עד גיל שלושים. בזכות האמונה העצמית והדבקות במטרה, הצליח בכל אשר עשה. היה שחקן כדורמים מצטיין במועדון "הפועל קריית טבעון", וזכה עם הקבוצה באליפויות ישראל. נוסף על כך, התאמן בקבוצת כושר קרבי כדי להתכונן לשירות הצבאי בצורה מיטבית.

היה בעל עניין עמוק בפוליטיקה ובשוק ההון, והרבה לקרוא ספרים. אימץ לעצמו הרגל לקרוא מדי בוקר לפחות שני עמודים מספר, ולכתוב משימה יומית.

בנובמבר 2018 התגייס לשירות צבאי ושירת בסיירת צנחנים, בפלוגת "עורב". במהלך שירותו הכיר את גפן, והם הפכו לבני זוג.

לאחר שחרורו מהצבא טייל לסירוגין במשך שנתיים ברחבי אירופה ודרום אמריקה, ובשובו נרשם ללימודי חשבונאות באוניברסיטת בר-אילן.

ביום שבת, כ"ב בתשרי תשפ"ד, שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. באותו בוקר פרצה מלחמה.

שלו גויס בצו 8 ושירת במילואים בגדוד צנחנים 6623, עוצבת "חוד החנית". תחילה נשלח ללחימה בצפון הארץ ולאחר מכן לעזה.

בתחילת דצמבר נפגש עם משפחתו ועם בת זוגו, ואף הספיק לשלוח להם מכתבים. כך כתב למשפחתו: "אני רוצה להרגיע ולהגיד שאנחנו בסדר גמור, מצליחים אפילו לבשל אוכל חם. אתמול קיבלתי את המכתב שלכם ומאוד חוזקתי. מקווה שאתם מצליחים לשמור על שגרה ושפיות, תהיו חזקים, זה תיכף נגמר. אני מאוד נזהר ושומר על עצמי ומחכה לחזור לשגרה של עבודה ולימודים. אוהב אתכם ומתגעגע, שלו".

לבת זוגו כתב: "שתדעי שאנחנו בטוב ולא חסר לנו כלום והמורל גבוה. חשוב לי שתדעי שבכל זמן פנוי אני חושב עלייך ועלינו. אם אמרתי לך שהמלחמה מכניסה אותי לפרופורציות אז הכניסה לעזה העצימה את זה ברמות. מאושר שאת שלי לנצח, הלוואי ויסתדר לנו לטוס עד הלימודים. אוהב אותך ומתגעגע ברמות".

ביום שבת, 16.12.2023, נפל שלו בקרב בדרום רצועת עזה, מפיצוץ מטען.

סמל ראשון שלו זלצמן נפל בקרב ביום ד' בטבת תשפ"ד (16.12.2023). לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל. בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין רמת ישי. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

אחותו לינור ספדה לו: "שלו, אח שלי הגדול, אח הכי יפה, הכי מצחיק, הכי חכם. האח הגדול והשומר שלי... אין מילים ואין דרך שבה אוכל לתאר מי אתה ומה אתה בשבילי... כמה חלומות היו לך, כמה שאיפות והגשמות. תמיד היית ותמיד תהיה הדוגמה שלי להכול. כמה אור הפצת, כמה רוגע. אתה פשוט קרן האור של הבית... תמיד הגנת עליי, אחי הגדול. אתה תמשיך להוביל אותי לכל מקום שאלך... אתה גיבור שלנו, וזה באמת נכון שאומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר. אתה היית הטוב ביותר".

חברו ירדן כתב: "איש יקר עם לב מזהב. אדם כשמו הוא, שלו, מייד כשפוגשים אותך מרגישים את השלווה שעוטפת אותך. יהיה זכרך ברוך איש יקר, הייתה לי הזכות להכיר אותך".

בת זוגו גפן כתבה במלאת שלוש שנים לזוגיותם: "למדתי ממך לא לוותר, לקחת דברים לידיים, להיות חזקה, לא לפחד להשקיע בעצמי. אתה תמיד היית בדיוק בדיוק מי שאתה".

לאחר נפילתו נמצא יומן שכתב, ובו משפטים שעיצבו את דרכו, בהם: "לקום עם מוד של אלופים, להודות על זה שאני חי ויש הזדמנות לתת את כולי". "תמיד קיימת הזדמנות להוקיר תודה על הדברים בחיינו". "אני הווינר של חיים שלי". "מגיע לי ולסובבים שלי שאהיה הגרסה הטובה ביותר של עצמי".

בנוסף, שלו אירגן לעצמו מחברת לקראת הכניסה לרצועת עזה, וכתב בה: "אין חשוב כמו משפחה וגפן". "איך אני מוציא מצטיין דיקן בלימודים למרות המלחמה?"

שלו הונצח במיזם "מתכון עם זיכרון", המנציח חללים דרך טעמים וזיכרונות, באמצעות מתכון לבורקס בשר שאימו נהגה להכין לו ושכל כך אהב.

לזכרו של שלו הוקמה עמותה – "בדרך שלו", הפועלת להנצחת דרכו הייחודית, להשראה ולשיפור החברה.

חברו לצוות, בן שוקרון, כתב לזכרו שיר בשם "כוכב אחד", אותו הוא מבצע. ניתן להאזין לשיר באתר יוטיוב.